Category Archives: חינוך

לשתף או לא לשתף

עניין המסעיר כיום את העולם הדיגיטלי הוא עניין שיתופי התמונות במדיות השונות ברחבי רשת האינטרנט.

בארה"ב כבר המציאו לזה שם (איך לא) התופעה נקראת כיום sharenting (או sharents צירוף המונחים sharing parents) והכוונה היא להורים המעלים תמונות לפייסבוק, טוויטר גוגל וכל מדיה דיגטלית אחר החשופה בפני הציבור הרחב.

ישנו כבר יישום עבור הדפדפן כרום הנקרא unbaby () שכל תפקידו בחיים הוא להחליף את תמונות התינוקות במדיות השונות בתמונות של כלבים,חתולים או כל דבר אחר שתרצו, כי אם להודות על האמת, להורים ישנה נטייה טבעית (איך לא?) לפעמים להכביד מעט עם תמונות של ילדים.

הקו המאפיין את ה-sharents על פי סקרים הוא הורים בגילאים מעל 35 שנחשפו מוקדם למדיות החברתיות השונות ומרגישים חופשי ונוח לחלוק מחשבות, תמונות וכמעט כל דבר ברשת האינטרנט עם חברים (וגם כאלה שהם לא) מכרים ואחרים, ברגע שאותם אנשים הופכים להורים, הם מרגישים נוח וכיף לחלוק גם את תמונות ילדיהם עם אנשים ברשת הדיגיטלית ומעלית כל פיסת מידע, תמונה או סרטון וידאו של הילדים לרשת ולקחת את כל חבריהם ל"טיול בעולם ההורות".

אבל הנה נקודה למחשבה, איך תשפענה תמונות הילדים שאנו מעלים כיום על שילדים שלנו בעתיד? האם לא יציקו לילד על תמונה שאמא שלו העלתה לאינטרנט כשהוא לבוש חצאית טוטו ורודה? האם זה חכם לספר לחברים (ויש המגדילים עשות ומצלמים) שהילד או הילדה הרטיבו במיטה אתמול בלילה – למרות שזה אולי משעשע באותו הרגע את החברים בפייסבוק אבל אם נעצור לרגע ונחשוב, מידע כזה או אחר עלול להשפיע רבות על חייו של הילד בעתיד בבית הספר בעבודה ואפילו יותר מכך .

הבעיה עם תמונות ומדיה באינטרנט היא שקשה מאד לאדם לשלוט במקומות אליהם מגיעה אותה מדיה, ברגע שהתמונה מפורסמת בפייסבוק תוך מספר דקות היא יכולה להחשף  למספר גדול מאד של אנשים ולא תמיד ניתן להסירה.

המשך בקרוב….

יכולות שחשוב להקנות לפעוטות

בעוד שאיש לא מצא את ה"נוסחה הסודית" לחינוך ישנם דברים שהניסיון לימד אותנו לגבי מה כדאי להדגיש ולהעביר לילדים על מנת שיגיעו לגיל בוגר יותר ויעברו לשלב הבא בחיים בצורה חלקה ועם מעט הפרעות ותקלות ככל הניתן.
להלן רשימה קצרה שכדאי לתת עליה את הדעת בחינוך ולהביא את היחדים עם הילד ואת יחסי הילד עם הסביבה למקום בוא ניתן לבצע לפחות חלק מן הנקודות הרשומות כאן.

להקשיב לסיפור קצר מבלי להפריע
ובכן לא מדובר על ספר שלם (וגם לא ספר ילדים שלם) אלא ישנם ספרים מלאים איורים שגם מעניינים ויזואלית וגם מאפשרים להעביר מסר. קריאה מרובה של ספרים שכאלה תתרום רבות ליכולות הרריכוז והקשב של הילד וכמובן למעבר חלק לשלבים הבוגרים (גן עירייה, בית ספר וכן הלאה).

תשומת לב למשימות הניתנות על ידי מבוגרים
לא פעם אנו נתקלים במצב בו אנו מבקשים משהו מהילד ונדמה כאילו הוא מבין, אבל לכאורה הוא שומע ואינו מפנים. הטלת משימות (כמו למשל: בוא נרכיב את הפאזל יחד ומתן הוראה קצרה להרכבה) תוך תשומת לב שהילד או הילדה מפנימים ומבצעים (חשוב להקפיד על משימות פשוטות ונעימות – לפחות בהתחלה).

הבנה כי למעשים יש תוצאות והשלכות
נקודה זו חשובה במיוחד לתחום הבטיחות אבל לתחומים נוספים.
כהורים, לא פעם אנו מקלים ראש בחושבנו כי "הוא עוד ילד הוא לא מבין …." ונכון הדבר בחלק מן המקרים, אבל יחד עם זאת חשוב מאד להסביר מה קרה, מה יכול לקרות ואיך יראו פני הדברים אם זה יקרה. למשל:
אסור לגעת בחשמל כי…..ואז…..

הבנה כללית של זמני היום
מובן שלא מדובר ביכולת לקרוא שעון ואפילו לא להבין מה היא שעה, אלא, על הילד להבחין בין בוקר, צהריים , ערב ולילה. בתחילה קל יותר להעביר את ההבדל ביום יום ללילה בשל ההבדל בין חושך לאור, חושך=לילה, אור=יום, ובהמשך לפרק ליותר חלקים (קמים בבוקר, נחים בצהריים, משחקים בערב וישנים בלילה).

חיתוך במספריים
אמנם הנושא נוגע יותר לפעוטות ולא לתינוקות אבל יחד עם זאת השימוש במספריים (בטיחותיים כמובן) תורם רבות למוטוריקה העדינה וליכולת להתמקד.

זיהוי צורות בסיסיות
משולש,מרובע, עיגול, כוכב, לב וכיוב' הן צורות כלליות, אין צורך להתמקד בצורת מסובכות יותר ולהעמיס מידע.

לחלוק עם חברים
כמעט לכל ילד מגיע שלב ה"רכושנות" "זה שלי" או "הוא לקח לי…" הם משפטים הנשמעים לא פעם בין כותלי הבית. חשוב מאד להעביר לילד שלחלוק היא תכונה חיובית מאוד, אם לא חולקים קשה למצוא חברים וקשה להיות בחברה. איפוק וויתור תורמים רבות להשתלבות הילד בחברה.

גבולות וחוקים
גבולות בסיסיים ופשוטים כמו לא יוצאים החוצה לבד, לא מקשקשים על הקירות, לא שופכים מים על הרצפה וכן הלאה.

הכרה בסמכות
ילדים מנסים את הסביבה, הם לא תמיד בטוחים מי אחראי ומי נותן תשובות. ילד צריך לגעת שמישהו אחראי ולמישהו הפתרונים, אחרת הוא ימשיך לנסות ומשוך "עד הקצה" ככל שיוכל ובסה"כ הוא מחפש תשובה (כמילות השיר :"איך אדע? ועודני ילד….").

היפרדות מן ההורים למשך שעות פעילות המשפחתון
זו סוגיה מעניינת במיוחד, רב הילדים המגיעים בפעם הראשונה למשפחתון חווים את הכאב של ילד בוכה ומבקש ללכת עם ההורה. אם תסתתרו במשפחתון תבינו שמספר דקות לאחר מכן הילד משחק עם חבריו וכבר שכח את הפרידה.

דיבור
בגילאים קטנים, הילדים לומדים לדבר ואנו כמשפחתון מחוייבים לעשות כל שביכולתנו על מנת לתרום לדיבור ברור של הילד ולתקן אותו במידה וצריך. קשיי דיבור אינם נדירים אולם רובם ברי טיפול ללא צורך במומחה מיוחד אלא פשוט בתשומת לב של צוות המשפחתון ועזרת ההורים בהמשך היום לאחר שעות פעילות המשפחתון.
חלק שני של הדיבור הוא היכולת לחבר משפטים של מספר מילים על מנת להעביר מסר (אמירת מילה אחת נחשבת מידע ולא יכולת תקשור).

תמונות מספרות
אחד הדברים שיש לילדים בשפע (ולא תמיד למבוגרים) הוא דמיון, הדמיון הוא חלק מאד חשוב בהתפתחות הילד ועיצוב אישיותו, אנו במשפחתון צ'יקיטיטוס מעודדים תכונה זו ומאמינים כי היכולת לדמיין היכולת ליצור ולהמציא אחת הן.

יכולות מיון
היכולת למיין ולסדר עצמים על פי קריטריונים היא יכולת חשובה מאד ותורמת לסדר וניקיון בהמשך. סידור עצמים על פי צב מיון על פי צורה צליל וכיוב' הן יכולות חשובות מאד שצוות המשפחתון עומל עליהן רבות בצורת משחק עם הילדים.

תוצאה טבעית

תוצאה טבעית היא בעצם הזדמנות שהחיים מזמנים לנו ללמוד. לא משנה אם התוצאה חיובית או שלילית, המסקנה העצמית תוסק גם ללא הדרכה. במילים אחרות, תוצאה טבעית היא תהליך של לימוד וטעיה, אותו תהליך הגורם לנו להסיק מסקנות ולפעול אחרת במקרה של טעות או לפעול באותה צורה בה פעלנו בעבר במקרה של הצלחה. ישנם מקרים רבים בהם ניתן ואפילו מומלץ לתת לילדים לנסות ולבצע טעות שכן זו היא הדרך הטובה ביותר ללמדם שלא לחזור על אותה הטעות בשנית, אולם חשוב לדעת שישנם המון מקרים אחרים בהם דרושה התערבות הורים או מבוגרים על מנת למנוע אסון, או כדי לחדד את המסקנה המתבקשת בסופו של תהליך.

מצבי חירום וחינוך

זהו נושא לא פשוט, מצד אחד צריך להסביר כל איסור ומניעה המוצגת לילדים ומצד שני לעיתים ישנ מצבים בהם חיוני לגרום להם לחדול ממעשיהם מידית (כמו לדוגמא – ילד שרץ לכביש) וזאת ניתן להשיג אך ורק על ידי הרמת קול שתגרום לילד או לילדה לקפוא במקום, ולאחר מכן להסביר את פשר העניין. לא מעט הורים יחלקו ויאמרו שיש להכין ילד מבעוד מועד למצבים כאלה, אולם לדידי לא ניתן לחשוב כל שכן ללמד ילד כל מצב ומצב ומגבלותיו, ולכן ניתן אפילו לראות בהרמת הקול מעין מילת קוד בינינו לבין הילדים שאומרת בעצם "סכנה!".